הדמיית ארון משקאות – בין מסורת לחדשנות

כשניגשתי לתכנן את הארון משקאות (Whiskey Cabinet) – ידעתי שאני רוצה לשאוב השראה מאחד מענקי הנגרות של המאה ה-20: ג'יימס קרנוב (James Krenov). מאוד רציתי להציץ על הדמייה של הארון אבל לא רציתי להסתבך עם תוכנות הדמיה תלת-ממדיות מורכבות. אין לי באמת צורך בכך. לכן חיפשתי (ומצאתי) דרך מהירה שמאפשרת "להציץ" אל העתיד.

מי היה ג'יימס קרנוב?

ג'יימס קרנוב (1920–2009) לא היה רק בונה רהיטים, אלא פילוסוף של עץ. הוא נולד ברוסיה, גדל באלסקה ופעל רבות בשוודיה ובקליפורניה, שם הקים את התוכנית היוקרתית לנגרות אומן.

קרנוב שם דגש על עבודת עם כלים ידניים ושיטות המעודדות קרבה ואינטימיות בין היוצר לחומר. הוא נמנע מהמונח "עיצוב" והעדיף לקרוא לתהליך "הלחנה". הרהיטים שלו מתאפיינים ב:

קווים נקיים והרמוניים: בהשראת סירות שבנה בצעירותו, הוא העדיף קווים חיים על פני זוויות ישרות ונוקשות.
מגע אישי: הוא האמין בעבודת יד ושימוש בכלים ידניים שמשאירים "טביעת אצבע" של האומן על הרהיט.
פרופורציות עדינות: ארונות הניצבים על רגליים ארוכות ודקות, המעניקים תחושת קלילות.

מסקיצה לשרטוט ועד להדמיית AI

להלן השלבים שעברתי כדי להגיע לתוצאה ראשונית ומספקת:

שלב 1: איור ידני
התחלתי עם שרטוט פשוט על נייר כפי שרואים בתמונה הראשית. כאן קבעתי את המידות הבסיסיות של ארון המשקאות. בתכנון הפנימי דאגתי למקום ייעודי לבקבוקים ולכוסות. הלכתי על המבנה ה-"קרנובי" הקלאסי – גוף ארון מסיבי המונח על רגליים גבוהות.

שלב 2: שרטוט דו-מימדי בפיגמה (Figma)
כדי להבין איך השילוב של סוגי עץ שונים יעבוד, העברתי את השרטוט לפיגמה. בחרתי בתוכנת פיגמה – כי זה מה שיש לי על המחשב. למרות שהתוכנה מיועדת לדברים אחרים לגמרי, עדיין אפשר לעשות שם שרטוט דו-מימדי בסיסי. אחרי שהשלד היה מוכן, מילאתי את האזורים בדמוי טקסטורה של עצים בעזרת מנוע AI מובנה. יצרתי הפרדה ויזואלית: הבסיס מעץ אלון, הגוף מעץ אגוז, והחזית – עץ זית.

שלב 3: העיבוד של ה-AI
את הקובץ מפיגמה העליתי לג'יפיטי וביקשתי ליצור הדמיה תלת-ממדית ריאליסטית. התוצאה הייתה משביעת רצון. אני די בטוח שאפשר היה לקבל תוצאה עוד יותר ריאליסטית עם מידג'רני. בכל מקרה, הג'יפיטי הצליח לתרגם את השרטוט לרהיט די מוחשי, כולל פרטים קטנים כמו ידיות עץ עדינות והחיבורים בין הרגליים לגוף הארון. אפשר היה להמשיך ולשכלל את התוצאה, אבל הכוונה היתה לעשות proof of concept.

סיכום

השימוש ב-AI ככלי להדמיה עדיין לא מחליף את תוכנות הדמייה המקובלות בשוק. מה שכן, בתוך זמן קצר, יכולתי לקבל מושג על תוצאה סופית וזה יכול גם לעזור לקבלת החלטות עיצוביות בהמשך. אני חושב שאפשר להעריץ את ה"אולד סקול" ועדיין להשתמש בכלים של המאה ה-21 כדי להפיח חיים בחזון היצירתי שלנו. עכשיו רק נותר למצוא את הזמן ולבנות את הארון על אמת 🙂