אלון אדום אמריקאי

European White Oak / Quercus rubra 

מידע כללי

אלון אדום אמריקאי גדל במזרח ארה"ב ובדרום-מזרח קנדה. הליבה (Heartwood) שלו נוטה לגוון ורדרד-אדמדם חם, בשונה מהגוון הזהוב-חום של האלון הלבן.

מבחינה מבנית, ההבדל הקריטי בינו לבין אלון לבן אירופאי הוא בנקבוביות: לאלון אדום יש נקבוביות פתוחות לחלוטין מה שאומר שניתן ממש לנשוף אוויר דרך חתיכה קצרה של העץ (בכיוון הסיבים). תכונה זו הופכת אותו לסופג מצוין של חומרי גימור, אך גם לפגיע יותר לחדירת מים וריקבון, לכן אינו מתאים לשימוש חיצוני ללא טיפול משמעותי. הוא נחשב לעץ חזק, כבד ונוח לעבודה, ומהווה בחירה פופולרית מאוד לריהוט פנים ורצפות.

שימושים נפוצים של אלון אדום אמריקאי

ריהוט פנים: נפוץ מאוד בריהוט כבד, שולחנות, כיסאות ושידות.
ריצוף: הסטנדרט האמריקאי לפרקט עץ מלא. עמיד מאוד לשחיקה.
נגרות בניין: מדרגות, מעקות ודלתות פנים.
מבני חוץ: שלד מבני, חיפוי חוץ, וריהוט גן.
פורניר: משמש לציפוי לוחות מתועשים.

מראה וצבע

הליבה (Heartwood) נעה בין חום בהיר לורוד-אדמדם. בחיתוך רבעוני מופיעים "פלייקים" (Ray flecks), אך הם קטנים ופחות בולטים ודרמטיים מאשר באלון הלבן.

בריאות ובטיחות 

רעילות: אבק עץ האלון מסווג כחומר מסרטן (Carcinogen) לאף ולסינוסים בחשיפה ממושכת.
מידע על אלרגנים: נשימת אבק עלולה לגרום גירוי בדרכי הנשימה.
מיגון נשימתי: מומלץ להשתמש במסכת הגנה מאבק איכותית (תקן N95/P2 ומעלה) בעת ניסור וליטוש. מומלץ לעבוד בחלל עם מערכת שאיבת אבק ופילטור אוויר.

קיימות

מצב שימור: מין נפוץ מאוד וגדל במהירות יחסית. אינו בסכנת הכחדה לפי ה-IUCN 
מידע על כריתה: מנוהל בצורה קפדנית ביערות ארה"ב וקנדה. נחשב לאחת הבחירות הירוקות והבטוחות ביותר מבחינת זמינות משאבים, שכן נפח הגידול השנתי עולה על נפח הכריתה.

מבנה הסיבים

סיבים ישרים, עם מרקם גס ומחוספס. הנקבוביות בטבעות הגידול המוקדמות ענקיות ונראות בבירור לעין בלתי מזוינת.

קשיות

גבוהה

דירוג ג'אנקה: כ-5,700 ניוטון (1,290 lbf).
קשיות העץ מודדת עמידות למעיכות ושריטות (מבחן Janka Hardness). 

הערה: מעט קשה יותר מהאלון האירופאי הממוצע, אך ההבדל אינו מורגש משמעותית בעבודה.

צפיפות

בינונית-גבוהה

צפיפות ממוצעת: כ-700 עד 740 ק"ג למ"ק (kg/m³) ב-12% לחות.
צפיפות מודדת מסה ליחידת נפח. עץ צפוף יותר הוא לרוב כבד וחזק יותר.

יציבות

בינונית

העץ "נושם" וזז בצורה ניכרת עם שינויי לחות. צפויה תנועה עונתית בינונית עד גבוהה. יש להשאיר מרווחי התפשטות בהתקנת ריצוף או משטחים רחבים.

מקדמי שינוי מימדי: רדיאלי: כ-4.0% , משיקי: כ-8.6% , נפחי: כ- 13.7%
ייבוש ראשוני: מתייבש מהר יותר מאלון לבן (בגלל הנקבוביות הפתוחות).
מוצר מוגמר: מגיב לשינויי לחות בבית. יחס T/R של מעל 2 מצביע על נטייה מוגברת לעיוות אם לא יובש כהלכה.
איקלום: רצוי לאפשר 7-14 יום של אקלום בחלל המיועד לפני התקנה (במיוחד ריצוף).

עמידות

גבוהה לשימוש פנימי, נמוכה לשימוש חיצוני

עמידות לריקבון: הליבה אינה עמידה בפני פטריות ריקבון.
עמידות לחרקים: נמוכה. רגיש למזיקים.
התאמה לחוץ: נמוכה מאוד. הנקבוביות הפתוחות שואבות מים קפילרית כמו קשיות, מה שגורם לריקבון מהיר בחשיפה לגשם. מתאים לחוץ רק לאחר טיפול משמעותי.

ביצועי ניסור

העץ נחתך בצורה נקייה, אך יש להיזהר מחריכה (Burning) של הלהבים עקב החיכוך והצפיפות.

ביצועי הקצעה

מניב תוצאות טובות, אך המרקם הגס משאיר שטח פנים שאינו חלק למגע אלא אם כן מלטשים היטב. קיימת נטייה לקריעה, אך פחות מאשר באלון לבן. עדיין יש להיזהר בהקצעה נגד הסיבים.

ביצועי רוטר

דורש זהירות. אלון נוטה להישרף ויש סכנה לשבירת קצוות ביציאה מהחומר, ולכן מומלץ להשתמש בלוח גיבוי.

ביצועי גילוף

פחות מומלץ לגילוף עדין מאשר אלון אירופאי, בגלל הגרעין הגס והנקבוביות הענקיות שמקשות על קבלת פרטים חדים וקטנים.

תאימות מחברים 

סיכון ביקוע: גבוה. העץ קשה ואינו גמיש. מומלץ לקדוח חורים מקדימים בכל הברגה, במיוחד ליד הקצוות.
חוזק אחיזה: מצוין. ברגים ומסמרים מחזיקים חזק מאוד.
קורוזיה: מכיל טאנינים (אם כי מעט פחות מאלון לבן). עדיין מגיב עם ברזל ולחות ויוצר כתמים שחורים. מומלץ להשתמש במחברים או פרזול מפלדת אל-חלד, פליז, ברונזה.

ביצועי הדבקה 

הנקבוביות הפתוחות מאפשרות לדבק לחדור עמוק וליצור אחיזה מכנית חזקה מאוד.

המלצות גימור

מילוי נקבוביות: אלון אדום אמריקאי בעל נקבוביות פתוחות וגדולות. למשטח חלק במיוחד נדרש מילוי (Grain Filler). לריהוט כפרי או קלאסי, לרוב משאירים את הנקבוביות פתוחות.
צביעה: זהו אחד העצים הטובים ביותר לצביעה. הנקבוביות הגדולות סופגות פיגמנטים בצורה נהדרת ומדגישות את טקסטורת העץ.
גימור מומלץ: שמנים (כגון שמן דני או שמן טאנג) עובדים טוב, מחמיאים מאוד לטקסטורה וחודרים עמוק.
הערה: גימור מבריק ידגיש מאוד את חוסר האחידות במרקם, לכן לרוב מומלץ גימור סאטן או מט.
ליטוש: מומלץ ללטש עד גרעין 180-220 לפני יישום שמן, ועד 320 לגימור לכה.